בנם של אילה וציון. נולד ביום ט׳ בחשוון תשכ״ב (19.10.1961).

אריה גדל והתחנך בקרית גת. למד בבית הספר היסודי ״רוגוזין״ ובבית הספר התיכון ״אורט״ בעיר.

אהב לעסוק בספורט ושיחק כדורסל וכדורגל.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה״ל ושירת בחיל החימוש. לאחר סיום הכשרתו, הוצב במחלקת החימוש בגדוד 195, בחטיבה 500 של חיל השריון (היום: חטיבה 460).

עם סיום שירותו הסדיר, בחר להישאר בשירות קבע כמכונאי טנקים וכבוחן נגמ״שים. במסגרת שירותו הצבאי, לקח חלק במבצעים צבאיים רבים, בהם מלחמת שלום הגליל בשנת 1982.

בשנת 1986 הכיר את גילה, כששירתה איתו באותו הבסיס והשניים הפכו לזוג והקימו את ביתם בבית שאן, בקרבה לבסיס בו שירת אריה. בשנת 1990 נישאו ובשנים הבאות הביאו לעולם שני בנים: ירין ואופק. הוא היה בעל ואב למופת, מיקם את משפחתו בראש סדר העדיפויות, דאג ופינק את ילדיו ככל שיכל.

אריה ניחן בחוש טכני מצוין וידע לתקן כמעט כל דבר בעצמו. היה אדם חרוץ, צנוע, שקט וביישן. התאפיין בשקט פנימי עמוק, שסחף את סובביו.

בשנת 2004 פרש לגמלאות משירות הקבע בצה״ל בדרגת רב-סמל בכיר.

לאחר פרישתו, השלים לימודי קצין בטיחות ושמאות רכב.

אריה נעים נפטר ביום י״ד בתשרי תשע״ו (27.9.2015). בן חמישים ושלוש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בבית שאן. הותיר אחריו אישה ושני בנים, אם, אחים ואחיות.

על מצבתו חקקו אוהביו משפטים לפי ראשי התיבות של שמו (אקרוסטיכון): ״איש משפחה אוהב ומסור, רוגע ושלווה הישרת על סובביך, ישר ונעים הליכות, השארת חלל בליבנו״.